זוכרים שבתור ילדים רצינו לנסות הכול? לדעת ולגלות הכול? האמנו שהכול אפשרי. היינו סוג של מדענים, חוקרים, נסיינים. מה שהניע אותנו היתה סקרנות טהורה. לפעמים ההורים דאגו שאנחנו יותר מדי סקרנים. לא סתם המציאו את הביטוי ״הסקרנות הרגה את החתול״, ביטוי המזהיר מפני סקרנות יתרה העלולה לגרום נזק לסקרן. הסקרנות היא מושג מופשט, קשה לכימות או להגדרה והסקרנות שלנו אינה כסקרנות שלכם. ובכל זאת, הדבר האמורפי הזה, הסקרנות, היא אחד המנועים לגילויים וללמידה.

מריו ליביו, פרופסור לאסטרופיזיקה ומחבר ספרי מדע, יצא בספר חדש בשם ״למה?״ העוסק בסקרנות. כאדם המגדיר עצמו סקרן גדול הוא הסתקרן לגלות כיצד הסקרנות פועלת. הוא מאמין בסקרנות עד כדי כך שטוען שהיא מדבקת ולכן קורא להפוך אותה למגיפה. 

פרופסור מריו ליביו כותב על כמה סוגי סקרנויות: סקרנות פרטית – הצורך לדעת פרטים כמו שם של משהו, סקרנות כוללנית כמו גלישה אינסופית בנייד – זו נועדה להעלים שעמום בחיפוש אחר דברים שיעוררו את הסקרנות עוד יותר. סקרנות אינטלקטואלית שבסיסה תשוקה אמיתית לאינפורמציה. וסקרנות תפיסתית, הרצון להבין משהו שאנו רואים שאינו תואם לידע קודם שלנו.

הוא גילה שילדים מושפעים ברמת הסקרנות שלהם ממורים טובים, מה שמשפיע בהמשך על בחירת מקצוע או קריירה. אחת ההמלצות המעניינות שלו היא לענות לילד בשאלה על שאלה שהוא שאל וכך לגרום לו בסופו של דבר לרצות למצוא את התשובה בעצמו. 

אנו רוצים להאמין שהסקרנות שלנו הופכת את הלקוחות שלנו לסקרנים גם כן. כמעצבים אנו שואלים את עצמנו, את הלקוחות, את המשתמשים כל הזמן בחיפוש אחר האמת. שאלות פתוחות, גדולות, קטנות, קשות וקלות, ישירות או עקיפות. ללא בושה וללא מעצור. 

״לא תשאלי לא תדעי״ אמרה לי אמי. ועם אמא לא מתווכחים. בשאלות מתחיל רעיון, כיוון, גילוי. בהמשך זה אפילו מוצא עצמו בתוך העבודות. תחושה שאנו מנהלים דיאלוג עם הקוראים. פה בחרנו להציג שניים מהם.

בשטראוס,  שאלנו שאלות המעלות דיון רחב יותר, במקום רק לכתוב את הנושא ככותרת. לדוגמה: 

״כמה גבוה אנו יכולים להגיע?״ שיחה על ערכים. 

״כמה קשה אנו יכולים לנסות?״  שיחה על עבודת צוות.

״האם ניתן לבקש יותר?״  שיחה על תשוקה ואחריות.

״כיצד מראים שאכפת לנו?״  שיחה על אחריות חברתית.

בקומפיוג׳ן, סיקרן אותנו לדעת כיצד הופכים למובילים, אז שאלנו: ״מי יוביל?״ כבר בכריכה. מיד אחר כך בסדרת שאלות הרודפות זו את זו בשילוב וויזואלים תואמים בטכניקת ספיה (שילוב שחור לבן וחום בגווני הצילום) למתן תחושה על זמנית, המשכנו להעלות שאלות, עדין ללא תשובה כגון:

״כיצד מתקדמים מעבר להתבוננות?״

״איך אתה הופך ידע לתוצאות מוחשיות?״

״ למי אכפת?״

״למה?״ ״עבור מה?״

אחריהן ענו על השאלות מדעני החברה שגם קראו לפעולה, כל אחד בתחומו.

סיימנו בתשובה: ״לנו הרצון, הדרך והחזון״ – תשובה על השאלה הפותחת, הראשונה: למה קומפיוג׳ן?

עם איזו שאלה אתם הייתם רוצים להתחיל?